יום ראשון, 12 בפברואר 2012

הנושא אכן בוער בעצמותינו.
יש עליה הולכת וגוברת של האלימות ברשת.
כאשר אין השגחה ואין מעורבות של מבוגר / הורה, הגבולות נפרצים.
הגבולות בין העולם הוירטואלי לבין העולם האמיתי מיטשטשים.
אותם בריונים שאינם מטופלים בעולם האמיתי, ממשיכים להתנהג בבריונות גם בעולם הוירטואלי.
השימוש באינטרנט כל כך קל וזמין, שהבריונים מנצלים את הרשת ואת היתרון הטכנולוגי שהיא מקנה להם, באופן שלילי.
הנתון, שאחד מכל 4 תלמידים, בגיל חטיבת הביניים, היה קורבן לבריונות, הוא חמור ומדאיג.
יש, לדעתי, לטפל גם בתופעה של העדים "השקופים", בשני העולמות.
בעולם הוירטואלי, הם בכמות רבה יותר ויכולים "להסתתר" טוב יותר.
היכולת להיות בריון אנונימי או תחת זהות בדויה, מקשה על האיתור והטיפול אך היות וקיימת כוונת הזדון בארועי ביריונות, בשני העולמות, הטיפול צריך שיהיה זהה, רחיף ובלתי מתפשר.
מעורבות ההורים היא קריטית להצלת נפשות, הן של התוקף והן של הקורבן.
בעזרת הסברה נכונה להורים, העלאת המודעות שלהם ומתן כלים לפיקוח, ניתן למנוע חלק מהמקרים.
איציק שמחוני

יום חמישי, 9 בפברואר 2012

אלימות ברשת


ההרצאה מאוד מעניינת והנושא מאוד מאוד חשוב
הרי אנחנו שאנשי הוראה צריכים להיות מעורבים בכל מה שקשור לאלימות בקרב התלמידים שלנו
ולא רק האלימות שמתרחשת החצר בית הספר או בתוך הכיתה
הממצאים היו כפי שציפיתי כי אני מורה למחשבים ואני נחשפתי למקרים של אלימות ברשת בין התלמידים שלי
וברוב המקרים התלמידים שהטרידו ברשת היו אותם תלמידים שהטרידו מחוץ לרשת
והשימוש שאלימות הרשת היה כסוג של המשך לאלימות מחוץ לרשת
הנושא חשוב מאוד וצריכים להתייחס אליו ברצינות רבה כדי לנסות להגן על תלמידינו ממה שאלימות כזאת יכולה לגרום

יום שני, 6 בפברואר 2012

אלימות ברשת 
קודם כל חשוב לי לומר כפי שגם מציינת החוקרת - אלימות היא אלימות -
המחקר מעורר  בי חשיבה בנושאים שונים -
על מקומנו כאנשי חינוך ועל המערכת כולה כאשר ילדים נחשפים לאלימות בכלל וברשת בפרט.אחד הממצאים מעיד כי מי שנוהג באלימות פנים אל פנים ינהג כך גם ברשת , הגבולות מטשטשים והגלישה של האלימות הפיזית לאלימות וירטואלית היא המדאיגה בין אם נטפל בילדים האלימים ובאלימות הרשתית או הפיזית שלהם. 
נקודה מעניינת נוספת היא - העובדה שהאלימות גוברת משום האנונימיות והזמינות שיש לרשת לעומת אלימות פנים אל פנים. ילדים מפחדים  לא רוצים שיזהו אותם עם האלימות וכמובן שלא רוצים להענש.  מהם דרכי המעקב והגילוי שיש בידנו למצוא את האלימים ולמצות איתם את הדין .
 מה מקומו החינוכי ומידת ההתערבות של בי"ס כאשר ישנה פגיעה ברשת?
מהם הכלים הטיפוליים שיש ברמת מחנך , ברמת בי"ס ובאופן מערכתי רחב יותר ?.
המחקר מתייחס לעדים לאלימות - וזהו דבר חדש ומעניין לכשלעצמו - העדים - הפסיבים השקופים או האקטיבים , הם יכולים להיות נקודת אחיזה טובה לטיפול באלימות מכל סוג ובמיוחד מזו שברשת. לשמור ולהזהר שילדים לא יגיעו למצב אובדני בגלל אלימות ברשת ולגלות שהיו כאלה שידעו , ראו שמעו.... ולא עשו דבר.
ולסיום - ברמת למידה אישית והוכחה נוספת - כי נוכחות מבוגרים ושמירה מפחיתה את האלימות - בדיוק כמו התורנים בחצר בהפסקות , אין ברירה אנחנו המבוגר האחראי ואנחנו צריכים להיות גם וכיום בעיקר ברשת.